משהו חסר בחיים שלנו.
אנחנו מחפשים ידע, דרך, קבוצת אנשים לחלוק ולשתף איתה את שאלת משמעות החיים.
אנחנו רוצים להיענות לקריאה שמגיעה מהמופלא והלא נודע וזאת בתוך מעגלי החיים הרגילים  – משפחה, עבודה, חברים.

 ג.א. גורדייף חשף בראשית המאה שעברה דרך רוחנית יחודית המאפשרת לאדם לימוד עצמו בתוך תנאי החיים המערביים בני זמננו.

במילותיו של ג. א. גורדייף: "אפשרויותיו של האדם גדולות מאוד. אין ביכולתכם להעלות על הדעת אפילו שמץ ממה שביכולתו של אדם להשיג. אך אין להשיג דבר במצב של שינה. בתודעתו של אדם ישן מעורבים אשליותיו, 'חלומותיו', עם המציאות. הוא חי בעולם סובייקטיבי ואף פעם אינו יכול להחלץ ממנו. זאת הסיבה שאף פעם אינו יכול לעשות שימוש בכל הכוחות שניחן בהם, ושבגללה הוא חי רק בחלק קטן של עצמו…

לימוד עצמו והסתכלות בעצמו, אם הם מנוהלים כראוי, מביאים את האדם להיווכח שדבר מה אינו כשורה במכונה שלו ובתיפקודיו במצבם הרגיל. האדם נוכח שעובדת היותו ישן היא הסיבה המדויקת לכך שהוא חי ופועל רק בחלק קטן של עצמו…
המושג של לימוד-עצמו מקבל בעיניו מובן חדש. בהסתכלו בעצמו הוא מטיל כביכול, קרן אור על התהליכים הפנימיים שלו, שהתנהלו עד עתה באפלה גמורה. ובהשפעת האור הזה מתחילים התהליכים עצמם להשתנות.״